כל מה שצריך לדעת על ירידה קוגניטיבית

כל מה שצריך לדעת על ירידה קוגניטיבית

האוכלוסייה העולמית נעשית היום הרבה יותר מבוגרת בהשוואה לימים עברו, ויש לכך שלל סיבות. הרפואה המתקדמת, המודעות לשמירה על הבריאות וההקפדה על אורח חיים בריא שמורכב מתזונה ומפעילות גופנית קבועה – כל אלה תורמים במידה רבה להארכת תוחלת החיים בישראל ובעולם בכלל. אלא שלצד הבשורה הטובה שכולנו נחיה כנראה קצת יותר בהשוואה לדורות שקדמו לנו, חשוב להתייחס לסוגיה קצת פחות נעימה בכל הקשור לתהליך ההתבגרות, והוא השינויים שחלים לא רק בגוף, אלא בתפקוד שלנו באופן כללי. אחד הסימפטומים העיקריים שמאפיינים אנשים רבים ככל שהם מתבגרים, הוא ירידה קוגניטיבית. אז מה זה בעצם אומר ואיך מתמודדים עם זה?

ביטויי הבעיה
השינויים שחווה כל אדם כאשר הוא מתבגר באים לידי ביטוי בדרכים שונות, כאשר ירידה קוגניטיבית מתבטאת בעיקר בפגיעה בזיכרון לטווח קצר, בקושי להבין נושאים מורכבים יותר וכן בקושי ללמוד מידע חדש ולזכור אותו לאורך זמן. מחלות שונות בגיל השלישי כוללות גם הן ירידה בקוגניציה ברמה כזו או אחרת, והתופעות המוכרות יותר הן דמנציה ואלצהיימר. חשוב לזהות כי במקרים רבים הקשיש עצמו כלל לא יחוש בשינוי שחל, מה שמחייב את ערנותם של בני המשפחה, שיוכלו להציע אבחון מקצועי אצל מומחה, וכן לקבל מידע חיוני בנוגע לדרכי ההתמודדות והטיפול במצבים אלה.

כיצד מאבחנים ירידה קוגניטיבית?
בני משפחתו של אדם מבוגר אשר חשים בשינויים בזיכרון, ביכולת הלמידה של מידע חדש או בהבנה מומלץ כי יפנו לאיש מקצוע מומחה על מנת לבצע אבחון מקיף לבעיה. במסגרת האבחון ובמטרה לזהות האם אכן חלה ירידה קוגניטיבית, באיזה היקף והאם ישנה בעיה גדולה יותר כמו אלצהיימר, יתקיימו מספר שאלונים, לרבות שאלון פייפר להערכת מצב נפשי או MMSE. שאלון מהסוג הזה יתמקד בשאלות שמטרתם לזהות תהליכים קוגניטיביים שונים ואת רמות התפקוד שלהן, כאשר הציון שיתקבל יעיד על מידת בריאותו של המטופל או לחלופין, על המידה שבה חלה ירידה קוגניטיבית. כאשר מדובר בירידה קוגניטיבית קלה והפגיעה התפקודית, אם קיימת, היא מינימלית, ישנן דרכים נוספות להציע מענה מתאים.


Comments are closed.